eVisa לתאילנד מול TDAC: מה ההבדל?

אם אתם מתכננים טיול לתאילנד ב-2026, בטח ראיתם שני מונחים שחוזרים על עצמם: eVisa ו-TDAC. הם נשמעים דומה, שניהם מקוונים, ושניהם קשורים לכניסה לתאילנד — אבל הם מסמכים שונים לחלוטין עם מטרות שונות. הגשת הלא נכון (או דילוג על מה שאתם באמת צריכים) יכולה לגרום לבעיות רציניות בהגירה. מדריך זה מפרט בדיוק מה כל אחד מהם, מי צריך מה, והאם אתם צריכים את שניהם.

EVISA לעומת TDAC

eVisa לתאילנד (ויזה אלקטרונית) היא ויזה דיגיטלית שמונפקת דרך הפורטל הרשמי של ממשלת תאילנד ב-thaievisa.go.th. היא החליפה את התהליך הישן של ביקור בשגרירות או קונסוליה תאילנדית באופן אישי עבור סוגי ויזה רבים.

eVisa היא אישור כניסה לתאילנד. היא נדרשת לאזרחי מדינות שאינן זכאיות לכניסה ללא ויזה או ויזה בהגעה. בלעדיה, תסורבו בעלייה למטוס בדלפק הצ'ק-אין — אתם אפילו לא תגיעו להגירה התאילנדית.

סוגי eVisa נפוצים כוללים:

• ויזת תייר (TR): לאזרחי מדינות שדורשות ויזה המתכננים חופשה בתאילנד. כניסה בודדת או מרובה, בתוקף ל-60 יום לכל כניסה.
• ויזת שאינה מהגרים (קטגוריות שונות): לעבודה (B), חינוך (ED), פרישה (O), או התנדבות. דורשת מסמכים תומכים כמו מכתבי העסקה או הרשמה לבית ספר.
• ויזת Destination Thailand (DTV): ויזת הנוודים הדיגיטליים. עולה 10,000 THB, בתוקף ל-5 שנים עם כניסות של 180 יום. חייבים להגיש בקשה מחוץ לתאילנד.
• ויזת מעבר (TS): למטיילים המחליפים טיסה דרך תאילנד למדינה שלישית. בתוקף ל-30 יום.

TDAC (כרטיס הגעה דיגיטלי לתאילנד) הוא טופס הגעה להגירה — לא ויזה. הוא החליף את כרטיס היציאה/הגעה TM.6 הנייר הישן שמטיילים נהגו למלא במטוס.

כל אזרח זר שנכנס לתאילנד חייב למלא את ה-TDAC, ללא קשר ללאום, סוג ויזה, או מטרת הביקור. הוא אוסף מידע בסיסי כמו פרטי הדרכון, מספר הטיסה, כתובת המגורים בתאילנד ומטרת הנסיעה.

ה-TDAC אינו אישור כניסה לתאילנד. הוא טופס מנהלי שמזין נתונים למערכת ההגירה התאילנדית. חשבו עליו כהצהרת מכס דיגיטלית בשילוב עם הודעת הגעה.

• מי צריך: כל מטייל זר, ללא יוצא מן הכלל. בעלי ויזה, מטיילים פטורי ויזה ומטיילי ויזה בהגעה — כולם צריכים TDAC.
• זמן עיבוד: מיידי. אתם מקבלים קוד QR מיד לאחר ההגשה.
• מתי להגיש: עד 12 חודשים לפני ההגעה, או לפחות 72 שעות לפני הטיסה לשקט נפשי.
• מה מקבלים: קוד QR שמציגים בדלפק ההגירה לצד הדרכון.

הנה שלושת התרחישים הנפוצים ביותר למטיילים המגיעים לתאילנד ב-2026:

• בלבול בין TDAC ל-eVisa: חלק מהמטיילים מגישים בקשה ל-eVisa בחשבם שהיא מחליפה את ה-TDAC. זה לא כך. אלה מערכות נפרדות עם פורטלים נפרדים.
• דילוג על TDAC כי יש ויזה: גם אם יש לכם ויזה תאילנדית תקפה (eVisa, ויזת מדבקה, או ויזה בהגעה), עדיין צריכים להגיש TDAC. פקידי הגירה בודקים את שניהם.
• הגשת בקשה ל-eVisa כשלא צריכים: אזרחי מדינות פטורות ויזה (ארה"ב, בריטניה, רוב האיחוד האירופי, אוסטרליה וכו') לא צריכים שום ויזה לשהייה עד 60 יום. הגשת בקשה ל-eVisa מבזבזת זמן וכסף.
• בקשות eVisa ברגע האחרון: בניגוד ל-TDAC (שהוא מיידי), eVisas לוקחות ימים או שבועות לעיבוד. הגישו בקשה לפחות 30 יום לפני תאריך הנסיעה.
• שימוש באתרי eVisa לא רשמיים: הפורטל הרשמי היחיד ל-eVisa הוא thaievisa.go.th. אתרים לא רשמיים גובים תשלומים מופרזים וייתכן שלעולם לא יספקו ויזה אמיתית.

כשמגיעים לדלפק ההגירה בסובארנבומי, דון מואנג, פוקט, או כל נמל תעופה תאילנדי, הפקיד יבדוק:

1. הדרכון שלכם — בתוקף לפחות 6 חודשים, עם עמודים ריקים לחותמות.
2. הויזה שלכם (אם נדרשת) — הדפסת אישור eVisa או מדבקת ויזה בדרכון.
3. קוד ה-QR של ה-TDAC שלכם — נסרק בדלפק. אם אין לכם, ייתכן שתישלחו לקיוסק למלא אותו במקום (צפו לעיכוב של 30+ דקות).
4. הוכחת המשך נסיעה — הזמנת טיסה שעוזבת את תאילנד בתוך תקופת השהייה המותרת.
5. הוכחת כספים (בדיקות אקראיות) — 20,000 THB מזומן לאדם.